יש כל כך הרבה דרכים לספר סיפור.
את אותו הסיפור ממש.
בכל שנה בעת הזאת, אני מעלה את הסיפור של המשפחה שלי.
אני לא נוגעת ולא משנה. אני יכולה…אבל אני לא רוצה.
✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️✌️
אני, מיכל לימון, בתו של אלכסנדר לימון, יליד ווארשה פולין, מרץ 1938.
נכדתם של סלבה, לבית מושינסקי וזיגמונד לימון ז"ל.
שלושתם נרדפי המשטר הנאצי, ששרדו את הזוועות זכו להגיע בדרך לא דרך לארץ ישראל ולהקים בה בית לדורי דורות.
אני כאן בזכות!
אני כאן בזכות, יכולתם של סבי וסבתי לצפות ב-1939 את העתיד הנורא לבוא.
אני כאן בזכות בחירתם לברוח, בהותירם מאחור את הוריהם, שסירבו להצטרף אליהם למסע… ולימים – הם ובני משפחה אחרים נספו כולם בגטאות ובמחנות ההשמדה.
אני כאן בזכות, עזות המצח שלהם, אשר אפשרה להם לקיים, הלכה למעשה, את הפסוק מספר ישעיהו "בתחבולות תעשה לך מלחמה" ולהערים פעם אחר פעם על הצורר הנאצי בעוברם גבולות, מדינות וערים.
אני כאן בזכות, יכולתם ויכולתו של אבי, שהיה אז תינוק בן שנה וחצי והפך לילד צעיר, לשרוד לאורך ימים ושנים קור של 40 מעלות מתחת ל-0, הפצצות כבדות, מסעות מפרכים, רעב נוראי וחולי.
אני כאן בזכות, החינוך הציוני שהוענק לסבי בבית הוריו והוא, אשר בסופו של דבר, הביאם לעלות לארץ ישראל ביולי 1949.
אני כאן בזכות, אומץ ליבם ונחישותם לחיות בכל מחיר.
**********
אני מיכל לימון, בתה של שרה לימון לבית סרברו, ילידת חיפה ישראל, מאי 1941.
נכדתם של נצחיה לבית אביגדור בת צפת ומשה סרברו, שעלה לישראל מריגה ב-1933.
שניהם לוחמי חירות ישראל ומבוני הארץ.
#אני_כאן_בזכות!
אני כאן בזכות העובדה, שעוד טרם היתה למדינה, ידעו סבי וסבתי, שאין ולא תהיה לנו כל ארץ אחרת, פרט לארץ ישראל.
אני כאן בזכות, שהיה בהם האומץ לקום ולהילחם בשולט הבריטי, כדי שלאבי ומשפחתו ולרבים כמותם, יהיה 'בית אחר' לבוא אליו.
אני כאן בזכות, החירות עליה וויתר סבי ביושבו כאסיר משך שבע שנים באריתראה ובלטרון ולו רק, כדי שסבתי תוכל לגדל את אמי ואחיה.
אני כאן בזכות, סבתי, שידעה לגדל באומץ שני ילדים לבדה בעודה עובדת במפעל בריטי ובעורמה רבה דואגת לפגום ולהשחית את ציודם.
אני כאן בזכות, עוז רוחה ותבונתה, שאיפשרו לה להעביר מידע לאברהם שטרן הוא יאיר, על מנת לתכנן את המבצע הבא.
אני כאן בזכותם של כל אלה, שהם משפחתי, שבחרו בתקומה, בארץ ישראל ובחיים.
אני, מיכל לימון, אמא לנועם בן 7. דור שלישי לתקומת הארץ
נמצאת כאן בזכות ונמצאת כאן…למרות.
אין לי כל כוונה לשכוח.
יש בי את כל הכוח להמשיך.
לכבודם…שאחרת – לא הייתי כאן.